ספרי לנו קצת על עצמך:
שמי אירנה,
אני מעצבת גרפית ואנימטורית מכרמיאל,
אמא לתאומים אריק וצ’ארלי.
איזה קומיקס יצרת או/ו על מה את עובדת עכשיו:
כרגע אני עובדת על סיפור בשם “בין פנטזיה למוות” (Between Fantasy & Death)
זה סיפור עם עלילה מוכרת של ילדה… סוג של… רגילה מהעולם שלנו עוברת לעולם פנטסטי עם קסם, יצורים קסומים והרבה הרבה מוות… אמרתי מוות? התכוונתי מוות, סבל ומלחמות…
פנטסטי!^ ^
מתי התחלת לצייר קומיקס?
פעם ראשונה בחיי ציירתי קומיקס בכיתה ח’ על בסיס הסיפור שהתחלתי לכתוב בכיתה ז’ (אותו סיפור שאני מוציאה עכשיו, רק שאז היה לו שם אחר… ופחות מוות).
מה הוא תהליך העבודה שלך ביצירת קומיקס?
כבר יש לי תוכנית לרוב הפרקים בראש, או לפחות לנקודות מפתח, הלאה אני מאיירת “סצנות מפתח” לכל פרק, אחרי זה אני מאיירת בקישקושים על דפים את כל הפאנלים, בועות וטקסט. סורקת למחשב ומעמידה בפוטושופ, על קנבס ערוך את כל הדפים. ואז מאיירת מעל קווים שחורים יפים, ואז צובעת לפי פלטה ספציפית לכל פרק. בסוף מוסיפה בועות דיבור, טקסטים, אפקטים. כדי לעלות לוובטון אני מקטינה משמעותית (עובדת בגדלים של דפוס למקרה ש..), חותכת לריבועים ומעלה לאתר, ואז שמה בנגיי על היד כי בשלב הזה היא נושרת.
איזו דמות או חלק מסוים בקומיקס שלך את אוהבת לצייר במיוחד?
יש לי דמות אהובה בקומיקס, בזכותו חזרתי תמיד לסיפור הזה, הוא היה שם בשבילי ברגעים הכי טובים והכי קשים. כתבתי כל כך הרבה וציירתי אותו כל כך הרבה, שמבחינתי הוא אמיתי וחשוב לי לא פחות מאנשים בשר ודם (לרגע לא טענתי שאני שפויה). לעבוד על הקומיקס זה מבחינתי הזדמנות להיפגש איתו. לא יכולה לגלות הרבה עליו כי כל מילה זה ספויילר, אז תצטרכו לקרוא ולגלות בעצמכם (אין לי ספק שכולם יתאהבו בו!)
מה נותן לך השראה?
אנימה, מנגה, סרטים, סדרות וקומיקסים. לרוב משהו שיש לו רעיון נחמד אבל ביצוע לא משהו יתן לי הרבה יותר השראה כי אני ישר חושבת איך אני הייתי עושה את זה אחרת. לפעמים אני חולמת על פרקים, ממש חולמת כאילו אני רואה פרק של הסדרה שלי, זה כיף לא נורמאלי, אבל רובם לא נכנסו בסוף לסיפור כי לרוב היו יותר מדי קלישאה או לא התאימו לסיפור.
ספרי לנו על חוויה מיוחדת עבורך הקשורה לקומיקס?
הייתי ילדה מאוד בודדה כל הילדות ורוב הנעורים, היו ימים שלא הוצאתי מילה מהפה כי לא היה לי למי, הדמויות בקומיקס הזה תמיד היו שם בשבילי וזאת הייתה הדרך שלי לבלות עם חברים. באיזשהו שלב השלמתי עם זה שתמיד אהיה רק אני והקומיקס שלי. עד שלקראת סוף כיתה י’, ידיד שהכיר את הקומיקס סיפר לי על ילד משכבה מעלי שמצייר יותר טוב ממני (חצוף!) הסכמתי לראות על מה מדובר ובפעם הראשונה כשפגשתי אותו, אפילו לא הסתכלתי עליו, ישר הסתכלתי בציור וחשבתי לעצמי “חחח”. התחלתי לראות את הבחור יותר ויותר ובאיזשהו שלב הוא נתן לי לקרוא את הסיפור שהוא כותב ולא יכולתי להאמין – העולם שלו הרגיש כל כך דומה לעולם שלי (לא שזה כזה מיוחד, כולם ראו את שר הטבעות). וכך התחלנו לעבוד על הסיפורים שלנו ביחד, והיום אנחנו נשואים ויש לנו תאומים בשם אריק וצ’ארלי (:
נ.ב. – הדמות שמייצגת אותו והדמות האהובה עליי שונאים אחד את השניה.
תוכלי להמליץ לנו על קומיקס טוב שקראת?
ממליצה על lore olympus בוובטון, זאת הסדרה שנתנה לי השראה להעיז ולפרסם את הסיפור שלי.
בכללי ממליצה לחרוש על וובטון, לא רק על אוריג’ינלס אלה גם על קנווס כי אין דבר יותר כיף מלגלות יהלום חדש(:
האם יש לך עצה למסור למי שרוצה ליצור קומיקס?
אם כמה שזה קלישאה – פשוט לעשות את זה! לא לחשוב אם זה טוב או לא, לא לחכות שיהיה מושלם, פשוט לפרסם. לקח לי 17 שנה להעיז לפרסם את הסיפור שלי ואני מצטערת על כל דקה מזה. אני עכשיו יותר מאושרת ושלמה עם עצמי ממה שהייתי אי פעם!
עוד משהו לסיום?
תלבשו מסכה ותשטפו ידיים טוב טוב!
